לאורך הקריירה שלי קיבלתי לא מעט החלטות משמעותיות. חלקן היו קשורות לתפקידים, חלקן ליוזמות חדשות, וחלקן לרגעים שבהם הבנתי שהגיע הזמן לשנות כיוון.
היום, בעידן שבו אפשר להתייעץ עם AI כמעט על כל דבר, אני שואל את עצמי: אם AI היה מלווה אותי לאורך הקריירה, האם הייתי מקבל החלטות אחרות?
האם הייתי מזהה מוקדם יותר את החוזקות שלי?
האם הייתי בוחר אחרת בין הזדמנויות?
האם הייתי מעז לשנות כיוון מוקדם יותר?
ואולי דווקא הייתי נשאר זמן רב יותר במקומות שכבר לא התאימו לי?
במשך שנים עסקתי בחדשנות, דיגיטציה, יזמות והובלת תהליכי שינוי בארגונים גדולים. הובלתי רעיונות, הקמתי מיזמים ועבדתי עם אנשים ומערכות מורכבות, הקריירה הייתה משמעותית ומלאת עשייה.
ובכל זאת, בשלב מסוים התחילה להופיע בי שאלה:
האם זו עדיין הדרך הנכונה עבורי?
לא היה משבר גדול.
לא הרגשתי שנכשלתי.
לא היה רגע דרמטי שבו הכול התפרק.
הייתה בעיקר תחושה שקטה שהגיע הזמן לעצור ולבחון מחדש את הכיוון. אם AI היה עומד לרשותי באותה תקופה, כנראה שהייתי מספר לו על התפקידים שמילאתי, על הניסיון שצברתי, על הדברים שאהבתי ועל המקומות שבהם הרגשתי פחות מדויק, אולי הייתי שואל:
אילו חוזקות חוזרות לאורך הקריירה שלי?
מה מחבר בין התפקידים השונים שמילאתי?
אילו כיוונים מקצועיים יכולים להתאים לניסיון שלי?
מה אני עלול לאבד אם אשנה קריירה?
אילו אפשרויות קיימות לשינוי הדרגתי?
מהו הצעד הקטן הראשון שאפשר לעשות בלי לפרק הכול?
אלה שאלות טובות.
בינה מלאכותית יכולה לסייע מאוד בתהליך של שינוי קריירה. היא יכולה לזהות דפוסים, להציע אפשרויות, לסכם ניסיון מקצועי, להציג יתרונות וחסרונות ולפתוח כיוונים שלא חשבנו עליהם.
היא יכולה לעזור לנו לראות שהניסיון שלנו רחב יותר מהתפקיד האחרון שמילאנו.
אנחנו נוטים לומר:
אני מנהל.
אני עובד סוציאלי.
אני איש טכנולוגיה.
אני יועצת ארגונית.
אבל מאחורי הכותרות האלה קיימות יכולות עמוקות יותר: הובלת אנשים, יצירת שותפויות, פתרון בעיות, חשיבה מערכתית ,יזמות, הקשבה, יצירת אמון והפיכת רעיון למציאות.
AI יכול לעזור לנו לזהות את היכולות האלה ולחשוב היכן עוד הן יכולות לבוא לידי ביטוי.
אבל יש דברים שהוא אינו יכול לדעת. הוא אינו יכול להרגיש כיצד אנחנו קמים בבוקר לעבודה.
הוא אינו באמת יודע מה מעניק לנו תחושת משמעות, מה מעייף אותנו, אילו פחדים מלווים אותנו
ומהו המחיר שאנחנו מוכנים לשלם עבור שינוי.
הוא אינו מכיר את מערכות היחסים שלנו, את תחושת השייכות שלנו, את הצורך בביטחון ואת הפער
שבין מה שנראה מוצלח כלפי חוץ לבין מה שמרגיש נכון מבפנים.
לכן, גם אם AI היה מלווה אותי בקריירה, אני לא בטוח שהייתי מקבל החלטות אחרות.
ייתכן שהייתי מקבל אותן מהר יותר.
ייתכן שהייתי מגיע אליהן עם יותר מידע, יותר אפשרויות ופחות בלבול.
ייתכן שהוא היה עוזר לי לנסח את מה שכבר הרגשתי, אבל עדיין לא ידעתי לומר במילים.
אבל את ההחלטה עצמה הייתי עדיין צריך לקבל בעצמי.
כי החלטות קריירה אינן מבוססות רק על נתונים.
הן קשורות גם לערכים, לזהות, למשמעות, לאומץ ולשאלה איזה סוג חיים אנחנו רוצים לבנות.
כיום אני רואה ב- AI כלי מצוין לחשיבה ולהתפתחות אישית.לא כמחליף לאדם, אלא כמראה.
אפשר להיעזר בו כדי לשאול שאלות, לזהות דפוסים, לבחון תרחישים ולבנות צעדים ראשונים, אבל לא כדאי לבקש ממנו להחליט עבורנו.
הוא יכול להציע מפה.
הוא יכול להראות דרכים אפשריות.
הוא יכול אפילו להזהיר מפני סיכונים.
אבל הוא אינו יודע איזו דרך מרגישה לנו נכונה.
ייתכן שאם AI היה מלווה אותי לאורך הקריירה, הייתי מבין מוקדם יותר שהחיבור המרכזי בעשייה שלי אינו רק דיגיטל או חדשנות. החיבור האמיתי היה תמיד בין אנשים, שינוי, משמעות ויצירת משהו חדש.
אולי הייתי מזהה מוקדם יותר שהובלת שינוי בארגונים והליווי של אדם בצומת קריירה אינם שני עולמות נפרדים.
בשניהם מדובר ביכולת לעצור, להבין מה כבר לא מתאים, לזהות אפשרויות ולבנות צעד חדש.
לכן השאלה החשובה אינה רק:
מה כדאי לשאול את ה- AI על הקריירה שלנו?
השאלה החשובה יותר היא:
מה אנחנו מוכנים לשמוע על עצמנו בעקבות התשובות שלו?
AI יכול לעזור לנו לראות את התמונה בצורה רחבה וברורה יותר.
אבל בסופו של דבר, אנחנו אלה שצריכים לבחור את הדרך, ואולי ההחלטות הטובות ביותר מתקבלות דווקא בשילוב שבין טכנולוגיה לבין הקשבה אנושית:
בין מידע לבין משמעות.
בין אפשרויות לבין ערכים.
בין מה שהאלגוריתם מציע לבין מה שמרגיש לנו נכון.
