מה לימד אותי החצב על שינוי, חדשנות והובלה

בריצה של הבוקר ביער ראש העין, עם שחר אלוף (המדקר הסיני המהולל:) חברי הטוב, בין כל היובש והאבק, עמד חצב אחד. לבן, נקי, כמעט מהפנט.
הוא לא ביקש תשומת לב. הוא פשוט הופיע, אחרי חודשים של שקט, של עבודה שאף אחד לא רואה.

במהלך הקריירה המקצועית שלי, בין אם בבניית מיזם דיגיתל בעיריית תל אביב-יפו, ובין אם כמנכ"ל הכוורת (המרכז לחדשנות החברתית של ישראל) בעבודה הצמודה עם יזמים וסטארטאפים חברתיים, ראיתי שוב ושוב את אותו הדפוס.

כולם רוצים את רגע הפריצה: את ההשקה הנוצצת, את ה-Pitch המושלם, את הגיוס הגדול או את תוצאות ה"וואו" המיידיות. עם זאת, מעטים מבינים שרגע השיא הזה הוא רק הקצה הגלוי של תהליך ארוך, תובעני ושקט של הכנה והבשלה.

כמו החצב שחוזר ופורץ מדי שנה, גם חדשנות ארגונית והובלת שינוי במיזמים, ברשויות ובארגונים אינן מקריות ולא קורות מתוך דחף רגעי, הן מתחילות בשקט ובעבודה עקבית.

שילוב שאלות עומק: היכולת לשאול את השאלות הקשות שאף אחד לא מעז להעלות בחדרי הישיבות.

הקשבה ארגונית ולקוחות: הקשבה פעילה לצורכי השטח ולמה שלא עובד מתחת לפני השטח.

בחינת הנחות יסוד: הסכמה לעצור, לנשום ולבחון מחדש מודלים תפעוליים ותהליכים קיימים.

עבודה פנימית של מנהלים ויזמים: מנהיגות שמוכנה להסתכל פנימה ולבחון את תפיסות הניהול שלה לפני דרישת שינוי מהצוות או מהשוק.

השקט והמחזוריות אינם חולשה, הם תנאי לבניית אימפקט.
כשליוויתי יזמים וסטארטאפים חברתיים ב"כוורת", ראיתי לא אחת איך הלחץ להציג תוצאות מהירות גורם לפריצה מוקדמת מדי, כזו שאין מאחוריה שורשים עמוקים. בעידן שבו הכל חייב להיות מהיר, מיידי ומדיד ברגע זה, החצב מזכיר לנו שהתחדשות משמעותית ובעלת אימפקט מגיעה מהיכולת לסמוך על התהליך ולדעת מתי לתת לו להבשיל.

מנהלים ויזמים שמבינים את הדפוס הזה מצליחים להוביל תהליכים עמוקים ברי-קיימא:

הם לא מנסים לכפות חדשנות ארגונית בכוח או לחפש פתרונות קסם מהירים.

הם לא נלחצים מתקופות שבהן "לא רואים תוצאות" מיידיות, כי הם מכירים את תהליכי הפיתוח והתבססות השורשים שמתרחשים מתחת לפני השטח.

הם מאפשרים לתהליך הליבה להתרחש , וכשהרגע מגיע, השינוי פורץ באופן טבעי, מדויק ויציב.

התחדשות היא מצב תודעתי, לא רק פעולה.
החצב לא מתחדש כי "צריך" או כי יש לו יעד ברבעון. הוא מתחדש בדיוק עכשיו כי התנאים הסביבתיים והפנימיים הבשילו, כפי שקרה אצלו בשנה שעברה וכפי שיקרה בשנה הבאה.

גם אנחנו, כבני אדם, כארגונים וכיזמים חווים הובלת שינוי אפקטיבית רק כשאנחנו מוכנים להסכים לשחרר דפוסים ישנים, לתת מקום לתהליכי התבשלות שקטים, ולהבין שההתחדשות האמיתית מתחילה מבפנים ולא מגיעה מגורם חיצוני.

מה אני לוקח מהיער?
ההתחדשות של השנה החדשה לא חייבת להיות דרמטית או רועשת. היא יכולה להיות שקטה, עמוקה ומבוססת על הקשבה ומחזוריות נכונה. כשאנחנו מאפשרים לעצמנו, לצוותים ולארגונים שלנו להיות כמו החצב, להמתין, להתבשל, ורק אז לפרוץ בזמן המדויק, אנחנו מייצרים חדשנות שאינה רק מרשימה, אלא בעיקר נכונה, יציבה ומחזיקה לאורך זמן.

אולי יעניין אותך גם...